#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה. באיזה אופן לב""ש אין מוליכין תבלין ומדוך אצל מדוכה ומדוע, ומאי שנא מטלטול תברא גרמי חדתי שהתירו? ()"	"לרש""י באופן שהם רחוקים זה מזה דלמא בתר דטרח ממליך ויאמר שנעזוב קדירה זו שצריכה תבלין ונעשה קדירה אחרת שאינה צריכה תבלין אבל לאחר ששחט את הבהמה אין לחשוש שימלך מלחותכה שהרי צריך לחותכה. <sup>לא</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לא.  ולרשב""א דוקא מרשות הרבים לרשות היחיד אבל ברה""י אפילו רחוקים מוליכים.</span>"	ביצה יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. האם מותר ביו""ט לסלק או להחזיר את תריסי החנויות? "	"לתנא דמתניתין לב""ש אסור לסלק ולהחזיר ולב""ה מותר.<br>לרשב""א לכו""ע מותר לסלק ונחלקו בלהחזיר. ובגמ' מבואר <sup>לב</sup> <sup>לג</sup> <sup>לד</sup><br>דביש להם ציר מן הצד לכו""ע אסור, ביש להם ציר באמצע לב""ש אסור שגזרו אטו ציר מן הצד ולב""ה מותר, שלא גזרו באין להם ציר לכו""ע מותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לב.  פירש הרשב""א שלב""ש אסור מדאורייתא משום שיש בנין וסתירה בכלים ולב""ה אסור מדרבנן גזירה שמא יתקע.
<br>לג.  כתב הרשב""א שלא גזרו כיון דאיכא תרתי דאין בנין וסתירה בכלים והתירו סופן משום תחילתן. 
<br>לד.  כתב הרשב""א דלבית שמאי ליכא משום בנין ולב""ה ליכא משום שמא יתקע.</span>"	ביצה יא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. אלו ארבעה דברים אמרו עולא ורחבא שהתירו סופן משום תחלתן וכיצד היינו מפרשים את היתרם בלעדי דבריהם? 	"א. ב""ה מתירים לתת עור לפני הדורסן. והיינו מפרשים שב""ה מתירים משום שראוי לשבת עליו ואפילו שחטו מערב יו""ט.<br>ב. ב""ה מתירים להחזיר תריסי חנויות, והיינו מפרשים שב""ה מתירים משום דאין בנין וסתירה בכלים ואפילו בתיבות בבתים יתירו.<br>ג. ב""ה מתירים להחזיר רטיה במקדש. והיינו מפרשים שב""ה מתירים משום שאין שבות במקדש ומותר אפילו לכהן שאינו עובד.<br>ד. הפותח חביתו ומתחיל על גב הרגל ר' יהודה אומר יגמור, והיינו מפרשים שטומאת עם הארץ ברגל כטהרה שויוה רבנן ור' יהודה מתיר אע""ג דלא התחיל למוכרה ברגל."	ביצה יא:		
